היום שבו הגעתי לגן עדן

.תעירו אותי. או שלא
.ככה אני מרגיש מיום רביעי האחרון
.Y שמישהו יגרום לי כבר להפסיק לחזור על האות
:הכל התחיל ברעיון משעשע שעבר לי בראש

​

ברדיו דיווחו על הנפקת השטרות החדשים ובווצאפ קיבלתי במקביל חומרים שיווקיים להופעה של עדן בן זקן בהיכל מנורה מבטחים, להם אני מנהל את מערך

הפרסום והדיגיטל.  מיד לאחר העבודה שיתפתי את ניר שגיב (חבר ומעצב אלוף שיושב בסטודיו לידי) ברעיון והתוצאה עלתה על כל דימיון. בלי הרבה ציפיות,

!!העלתי את הפוסט שהגיע בשניות לכל-כך הרבה אנשים, עמודים, צפיות, חשיפות ואפילו חיקויים

 

הרעיון המשעשע הזה גרם לי להגיע למשרד מחוייך ולקבל מחמאות מהבוסים, לראות ולשמוע את המשפחה גאה, את ספירוש מתגאה, את החברים מפרגנים, את שלומי, מנהל מחלקת הדיגיטל מפרגן בפוסט מרים במיוחד ואת הרשת כל-כך מחבקת. זה קרה בעבר, הפוסטים שלי הגיעו להשגים וחשיפות, אבל אף-פעם לא בקנה מידה כזה

​

...כבר כמה ימים שאני מתהלך ב"היי" מטורף, ולא קולט כמה רחוק הדבר הזה הגיע
 כל-כך רחוק שהגענו עד לסיטואציה בה קרינה (הסמנכ"לית האגדית של היכלי הספורט ת"א יפו), ניר ואני מעניקים לעדן עצמה קנבס בגודל מטר של השטר  המנומר, רגע לפני שהיא מופיעה בפני 13,000 איש 

"!!!וזה לא הכל, בסוף המופע של המנומרת אני מקבל ווצאפ מניר: "אחיייי, השטר שלנו על המסך של ההיכל!!! קבל -
 

.הלם
!כנראה שבאמת ישנם רגעים מתוקים בחיים ששום סכום בעולם לא יכול להחליף
.אולי 30 שקל - 

​