סטיקר
סרט האנימציה "הקול בראש" כבר הספיק לכבוש את האינטרנט והעולם כאחד, אבל עדיין יש כאלה .שמפספסים אותו
:אביחי בלאו בא לספר לכם שלא כל סרט אנימציה הוא סרט לילדים
מזה שנים שסרטי האנימציה לא מכוונים אך ורק לקהל הילדים. סרטי האנימציה אולי נשמעים כסרטים לילדים בלבד, אך תאגידי הבידור והתקשורת מוכיחים אחרת. דיסני ופיקסאר משתפות פעולה ומצליחות לשלב ולאחד את גאונותן היצירתית ולהביא נקודות מבט כה מיוחדות, שגם באופן האנימטורי המעולה שלהן הן מצליחות לגעת ברגש המציאותי, החי והנוגע ביותר.
החיבור שלי לסרט "הקול בראש" מתחיל בקונספט הייחודי שלו: רגשות שבאים לידי ביטוי כדמויות מונפשות המכתיבות את סדרי היום, ובכך את סדרי החיים. כל פעולה שאנו עושים מתבררת כלא נשלטת על ידי הרצון החופשי שלנו (בסרט מתברר שאין דבר כזה), אלא על-ידי הרגשות שלנו. דבר המבטא את האימפולסיביות שלנו כבני אדם ואת
האמוציונליות שבאה לידי מעשה.
?והעלילה
כוכבת הסרט הינה נערה צעירה בשם ריילי, המובלת על ידי חמשת הרגשות הדומיננטיים שלה, וגם של כל אחד מאיתנו: שמחה, פחד, כעס, גועל ועצב. הרגשות פועלים בתוך מפקדה שממוקמת בראשה של ריילי ומודרכת על ידם בכל עת. אך מה קורה כאשר ישנם חילוקי דעות בין הרגשות? ומה מתחולל כאשר רגש אחד מנסה לגבור על השני (בדיוק כמו בחיים האמיתיים)? הקונפליקטים המתרחשים בסרט ממחישים את הרגעים האמיתיים ביותר שלנו, מתקופת הילדות ועד גיל הבגרות, הגיל שמתחיל בעיצוב אישיותנו.
?ובתכל'ס
בסרט ישנה דרך מרגשת במיוחד לבטא את יסודות החיים החשובים מכל: עולם המשפחה, החברות, ההשתטות, הדמיון והאמון. זו הדרך של אולפני הענק להראות שככל שאנו מתבגרים אנו זונחים אותם לטובת דברים אחרים. העובדה שאנו זונחים את היסודות שלנו מראה על הצד הפחות מחמיא של ההתבגרות. זו שהייתה כה תמימה ומונעת על ידי דחפים רגעיים לא מוסברים ומתוקים להפליא, הופכת לאחת הפועלת לפי שיקול דעת מעצבן וחסר פשרות שלעתים מונע את ההנאות הקטנות של החיים.
שאלון: כמה אתה מתקמצן על הדייטים שלך?